#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצו. ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו, פשיטא. אלו תירוצים ניתן לתרץ? 	"בכותב לה ועודה ארוסה דין ודברים אין לי בנכסייך. וכתבו התוס' (ד""ה דכתב) שצריך להוסיף ובפירותיך <sup>קט</sup>. ופתוס' (ד""ה בכתב) כתבו דהוי מצי למימר שכתב לה בלשון טוב ואז מהני גם בנשואה אי נמי שנתן לה אחד על מנת שאין לבעלה רשות בה או שנתן לה בעלה שבאופן זה קנתה ואין הבעל אוכל<br>פירות <sup>קי</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קט.  וכתב הרשב""א שצריך גם לכתוב ובפירי פירותיהן עד עולם וכמבואר בכתובו ת פג,א.
<br>קי.  והרשב""א כתב דהוא הדין דהוה ליה לאוקמיה אפי' בנשואה וכשקנו מידו, דמגופה של קרקע קנו מידו .</span>"	בבא בתרא מט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצז. לרב שסבר ירושת הבעל דרבנן מאי שנא שמפירות יכול להסתלק ומירושת אשתו לא? ( 3) 	"תירצו התוס' (ד""ה וכדרב כהנא) שלשה תירוצים:<br>א. שאני ירושה שנפלה לפני הבעל שיורשי האשה כנכרים הם באותה ירושה לגבי בעל ולכך אין יכול להסתלק, אבל מנכסי מלוג יכול להסתלק שישארו ביד מי שהן עכשיו דהיינו ביד האשה.<br>ב. דלא עשו חיזוק אלא בדבר שיש לו שורש מן התורה כגון ירושה דאיכא ירושה דאורייתא אבל בדבר דליכא כוותיה בדאורייתא לא עבוד רבנן חיזוק.<br>ג. פירות דלא שכיחי דאיכא טובא שאין להם נכסי מלוג לא עשו חיזוק אבל ירושת צאן ברזל שכיחא ולא פלוג רבנן בירושת הבעל ועשו חיזוק שכל ירושות אין יכול להתנות."	בבא בתרא תוס' מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצח. 1) האם הארוס יכול לומר איני מקבל עלי תקנת פרקונה ואיני חושש בפירות נכסי מלוג שלה שתקנו לי 2) האם האשה יכולה לומר איני נפדית ואיני נותנת פירות ומדוע? 	"1) הרשב""ם כתב שיוכל לומר כן שהפירות עיקר, והתוס' (ד""ה יכולה) כתבו שאינו יכול לומר כן<br>שפרקונה עיקר <sup>קיא</sup>.<br>2) אינה יכולה. לרשב""ם כי עיקר התקנה היה פירות לבעל. וגם לתוס' שעיקר התקנה היה פרקונה לאשה אינה יכולה לומר כן כדי שלא תטמע בין העובדי כוכבים ועוד דאם אמרה כן הרי היא מפקיעה לגמרי תקנת פירות, דפירות של כל ימיה הם תחת פרקונה א""נ אינה יכולה להפקיעו מפירות משום דידו כידה שהוא זוכה בגוף הקרקע.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיא.  ובראמ""ה ובב""ח כתבו להגיה ברשב""ם במקום ""איני"" ""אני"" ולפי""ז ס""ל כתוס' .</span>"	בבא בתרא מט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצט. לא נצרכה אלא באותן גי שדות. מה הן אותן ג' שדות? 	"לרשב""ם:<br>א. שדה ששיעבד לה בפירוש והזכירו בשטר הכתובה ששעבד לה.<br>ב. לאחר הנישואין ייחד לה אחת משדותיו ועשאה אפותיקי לגבות ממנה כתובתה.<br>ג. שדה שהכניסה לו מבית אביה ושמו אותו וכתבו שוויו בשטר הכתובה שקבלו עליו הבעל בדמים.<br>לר""ח (בתוד""ה ה""ג) שלשתם כתובים בכתובה:<br>א. אחת כנגד מנה או מאתיים.<br>ב. אחת כנגד הנדוניא שהביאה מבית אביה.<br>ג. אחת כנגד תוספת שהוסיף לה משלו על מנה או מאתים."	בבא בתרא מט:		
